רוני בר הדס במועדון האזור, 12 ביולי 2023
לעיתים מאוד רחוקות אדם זוכה לחזות את העתיד. אתם בטח חושבים שהשתגעתי. אז יש מצב שזה נכון, ובכל זאת – עוד לפני שחלמתי על זה שאני מגיעה לסקר הופעה שלה בבארבי, אני רוצה לספר לכם על רוני בר הדס ועל הופעת השקת האלבום Luck שהוזמנתי לסקר אי אז בלילה חם של יולי השנה. אני יודעת, עבר זמן מאז, אבל מי שעוקב מספיק זמן יודע שאני אוהבת לתת לסיקורים לדגור, ומה שעדיין נשאר איתי יותר מחודשיים אחרי – אני יודעת שזו לא סתם עוד הופעה.
בחזרה לרוני בר הדס. מדובר בבחורה קסם שהכישרון נוזל ממנה ומדביק אליה מוכשרים אחרים כמו יוני בלוך, דניאל רובין שבלהקה שלה היא מנגנת בס, מאור אלוש בן זוגה ושותף בהפקת האלבום החדש, שלום חנוך, זהו זה, רונה קינן, ועוד… אני זוכרת שכשעמדתי כמה מטרים מהבמה במועדון האזור כשהיא עלתה לבמה חשבתי “וואו, היא פשוט מהממת” ופשוט לא יכולתי להוריד ממנה את העיניים. זה קורה לי לעיתים מאוד רחוקות, שאני מתהפנטת מיצור אנושי, בטח ממוזיקאית, בשבוע שהוזמנתי לסקר 4 הופעות כשאחת מהן בינלאומית. הכתבה שעשו עליה במגזין “את” בשבוע של ההופעה נפתחה בציטוט שלה: “הרבה פעמים אני מתפנה לחשוב מה עוד אין לי: אם אהיה יפה יותר, רזה או מצליחה יותר, אהיה מאושרת יותר?” וזה בדיוק העניין. היא לא הכי יפה, הכי רזה או הכי מצליחה, אבל זה בכלל לא משנה. בכל זאת יש לה איזשהו קסם שקשה להסביר, X-factor, יש לה “את זה”, ויכול להיות שכשמו של האלבום החדש שלה Luck, היה לה גם מזל, אבל רואים גם שיש לצידו גם לא מעט עבודה קשה, ואם מקשיבים למילים של השירים שלה – גם לא מעט התמודדויות.
ההופעה התחילה עם זרקור מופנה לרוני, כשהיא מתחילה את השיר “Everything” מהאלבום הראשון שיצא לפני שלוש שנים בשורה “if I am pretty will you love me?” שקצת נשמע כמו שיר של דמיאן רייס (ובפרט The Blower’s Daughter) שמדבר בדיוק על הרצון העז להיות נאהבת. אני חושבת שאין אישה שלא תתחבר למילים של השיר, ושבסופו של יום רק רוצה מישהו שיראה אותה, על סך חלקיה, וימלא את המיטה הריקה שלה. מנסה להבין מה חסר, מה היא צריכה לשנות כדי שיהיה מרוצה, כי היא מוכנה לעשות הכל בשביל אהבה. בזמן ההופעה לא תיארתי לעצמי כמה אזדהה עם המילים של השיר כשאכתוב את הסיקור, הלב שלי לבש צורה אחרת בערב ההוא של ה12 ביולי.
השיר הבא, “Not Crazy” קצת פחות עדין, יותר לוחמני ואפל. מזכירה לי את Folly Tree (הרי היא אלכס משה) שאיתה היא מנגנת בהרכב של דניאל רובין שעמדה ממש לידי בהופעה ונראה שגם היא נהנתה מכל רגע. הפרשנות שלי היא שהשיר מדבר על תסכול מחוויה של גזלייטינג, ומההרגשה שלא מעריכים אותה. גם לשיר הזה אני מגלה חיבור מחודש באיחור של 5 חודשים.
מסתבר שבניגוד להרגלי, חוץ מעל שני השירים הראשונים לא כתבתי הערות ספציפיות לפי שירים ואפילו לא צילמתי את הסטליסט. הסיבה לזה היא שרוני בר הדס פשוט מהפנטת. רציתי להיות שם, כל כולי להיטמע בחוויה המיוחדת הזו, ופשוט להנות. השירים שלה סופר relatable, ברמה שאני בטוחה שכל אישה צעירה תוכל להזדהות ולחייך לעצמה. היא גם נראית תמימה, ברמה שהיא יכולה לדבר על *יונים בשיר ואף אחד לא חושד.
אין לי ספק שרוני בר הדס תגיע רחוק. אני נהנית לצפות בקריירה המוזיקלית שלה מתפתחת ולשתף הופעות שלה. אבל אעשה לה אי-צדק אם לא אגיד שחלק מהשירים מושלמים מידיי ונשמעים מוכרים מידיי, ברמת הלא מקורית. מצד שני, אף אחד לא יוצר בוואקום ואין באמת משהו שהוא מאה אחוז מקורי ואף אחד לא עשה כבר. כמו שאמר השיר ההוא, הקלאסי, “עשו את זה קודם, לפניי, זה לא משנה”. זה גם נשמע כל כך טוב, שאולי אפשר לכמה רגעים לנקות את הציניות ולהגיד בכנות – אולי זה באמת מושלם.
היום בדרך הביתה מהמשרד, כשהלב שלי שבור מכל הכיוונים ואני מנסה להדביק אותו עם סלוטייפ כשכל פעם חתיכה מתפרקת מכיוון אחר שלו, התחשק לי ממש לשמוע את Red Lines שמדברת על רצון עז להצבת גבולות, בניגוד לנטייה שלה לרצות אחרים, כדי לשמור על עצמה. שכמובן שגם לקושי והאתגר שהשיר הזה מתאר אני מתחברת מאוד וכנראה שהייתי צריכה תזכורת קטנה לזה שזו אחריותי לדאוג לעצמי לפני הכל. מיד אחריו שמעתי את Troubles האופטימי מהאלבום החדש – צרות לא נמשכות לנצח. אין לי שליטה על הכל. אני צריכה לסמוך על עצמי. אני בהחלט מנסה.
אני מתכוונת להמשיך לעקוב, וממליצה לכם להצטרף אליי.
ההופעה הקרובה: שישי הקרוב (15.12.23) בסלון בן דוסא, כחלק מאירוע עם שלוש הופעות צהריים – רוני תעלה ב12:30, אל תאחרו!
בינתיים קחו לייב סשן שלה בגלגצ אצל קוטנר:
צילום: יהב טרודלר
