במשך שנים היה לי מחסום לג’אז. מה לי ולזה? מוזיקה מורכבת עד כדי כאב ראש, שבירות מקצבים, חוסר עקביות, הרמוניות מוזרות. בקיצור, לא התחברתי.
הצ’אקרה נפתחה כשהבנתי שגרוניך, מתי כספי ויוני רכטר נכנסים לקטגוריה. אז הסכמתי לשמוע את אבישי כהן (זה התחיל עם הבסיסט) ולאט לאט נמשכתי לתוך העולם הקסום הזה.
ועכשיו? עכשיו התקופה שלא אהבתי ג’אז מרגישה כמו גלגול אחר (עברתי לא מעט גלגולים, אולי עוד תשמעו על חלקם) והז’אנר הייחודי הזה סוחף ומרגש ונוגע בי בצורה שאין לה תחליף.
אז איפה שומעים פה ג’אז?
האינטימי: בית העמודים, רמב”ם 14 ת”א
בלוקיישן אסטרטגי בלב ת”א, בין שוק הכרמל לנחלת בנימין, יש בית קפה-בר-מסעדה קטן (ממש קטן) שנקרא בית העמודים.
לא מכירה חובבי ג’אז שלא ביקרו שם לפחות פעם אחת. קשה שלא לבקר, עם לפחות הרכב אחד שמופיע, לפחות פעם אחת בערב. לרוב הרכבים פחות מוכרים, אבל זה חלק מהקסם של המקום. מזמינים מקומות מראש, משלמים “דמי תמיכה” של כמה עשרות שקלים, יושבים בצפיפות בתוך חלל פיצי שלפי השלט נכנסים בו עד 49 אנשים, ונהנים מהופעה כמעט ביתית. והאיכות? לא קרה שהתאכזבתי. ממליצה לעקוב בפייסבוק ולהזמין מקומות כשמתחשק לכם אסקפיזם של שעה.
עובדת בונוס: בימי שישי בצהריים תוכלו למצוא הרכבים שמנגנים ברחבה החיצונית של בית העמודים, ואם יהיה לכם מזל אולי יצטרפו אליהם רקדני סווינג מהסצנה המקומית. להיות בלב ת”א ולהרגיש בחו”ל.
פחות מומלץ: לאלרגיים לאבק, לבעלי שלפוחית רגיזה (השירותים, איך לומר… מעניינים) ולקלסטרופובים.
המתבקש: שבלול ג’אז תל אביב
אחרי שנסגר המועדון המקורי בנמל ת”א, נפתח מחדש בקרליבך 23. אני מודה, בלוקיישן החדש טרם ביקרתי, אבל מהפרסומים אני רואה ששמרו על סטנדרט בינלאומי של הופעות. השמות כבר מוכרים יותר, ובקורלציה טבעית – המחירים בהתאם. אבל גם שבלול מציעים הופעה של אמן אחר בכל ערב, ויש מגוון דיי רחב בהתאם לתת-הז’אנר שאליו מתחברים. גם אחריהם ניתן לעקוב בפייסבוק, ולצפות בהופעות הקרובות ולהזמין כרטיסים באתר.
האופציה למתקדמים: פסטיבלי ג’אז
אז ממש בשבוע הבא מתקיים פסטיבל הג’אז במצפה רמון (כפי שפירסמתי ממש כאן), האח הקטן של פסטיבל הג’אז בים האדום שמתקיים פעמיים בשנה באילת וזכיתי לשמוע רק ברדיו (88 שידרו אותו שנים קודמות, כדי לעקוב). בשנה שעברה התקיים בנובמבר, כנראה בגלל הקורונה, בניהולו המוזיקלי של יוסי פיין.
עוד פסטיבל ג’אז בינלאומי שקורה כל שנה בארץ הוא פסטיבל הג’אז בירושלים, שהשנה פספסתי והתקיים בחודש שעבר והופיעו בו שמות בולטים כמו אבישי כהן (חצוצרה), יונתן אבישי ואמיר ברסלר.
פסטיבל הג’אז תל אביב כנראה לא התקיים השנה, אבל שווה לעקוב אחרי עדכונים בפייסבוק. את יום הולדתי ה28 חגגתי בהופעה של ברי סחרוף שהופיע עם איתמר דוארי, עומרי מור וגלעד אברו. זה קרה בחגיגות ה-30 לפסטיבל בשנת 2019 ואני ממש מקווה בשבילכם שזה יקרה שוב.
יש עוד?
אם יהיה לכם מזל, תוכלו לתפוס הופעות מעניינות במקומות הבאים:
תדר בבית רומנו בפלורנטין, מועדוני הגריי, לבונטין 7, ובמקרים נדירים גם בבארבי (כמו גיא לוי וליילי, וכמובן BADBADNOTGOOD שעשו קטע מלוכלך וביטלו את ההופעה ברגע האחרון, כנראה בעקבות לחץ של הBDS).
את השמות הגדולים כמו אבישי כהן (שניהם!), אלי דג’יברי, שי מאסטרו, מתי כספי, עומר קליין ועוד, תוכלו למצוא בכל הארץ… 🙂
נסיים בהמלצות
וזהו, בינתיים. תגידו לי אם קראתם ואהבתם, כן?
אוהבת,
טייני דנה.
