הופעה בספרייה העירונית בקרית אונו, פורים 7.3.23
סיקור קצת אחר הפעם, על הופעה לא שגרתית, אבל כל מי שמכיר כבר מכור ורק מחכה שיצא האלבום הבא.
בטוחה שמהמשפט הראשון לא היה לכם סיכוי לנחש שמדובר בפרויקט הזואו-מוזיקלי של שחר אבן צור (בשת”פ עם מוזיאון הטבע ע”ש שטיינהרדט) אגדה חיה. אז שניה לפני שהאלבום ומסע ההופעות שמלווה אותו חוגגים שנה בהופעה חגיגית ומיוחדת ב27.5 (לינקים למטה), אני מביאה לכם את הרשמית שלי ושל הכתב הצעיר עומר שהצטרף אליי ככתב אורח מטעם טייני גיגז. במילים אחרות – קיבלנו הזמנה זוגית ועומר (הבן שלי) הסכים לבוא.
אז מוזיקה לילדים היא לא הדבר הראשון שהייתם מצפים משחר אבן צור, חבר להקת מוניקה סקס, שהשיר הכי מושמע שלו בספוטיפיי הוא “עירומים”. לכו תסבירו את זה לילדים/אחיינים שלכם. אבל הקונספט עובד כל כך טוב, שבכלל לא יעניין את הקטנטנים שהתלוו אליכם (לשם שינוי – הם מתלווים אליכם ולא אתם אליהם), מרוב שיהיו מהופנטים למקצבים ולמילים מעוררות הסקרנות.
שחר והמבטים המהופנטים. תמונה באדיבות אור ברנע מההופעה בספרייה בקרית אונו (7.3.23)
איך הכל התחיל, אתם שואלים? הרעיון הראשוני נהגה אחרי שמאור, הבן האמצעי של שחר, ביקש שיק על משפחת החתוליים. חבר חיבר אותם למוזיאון הטבע והשאר היסטוריה. כשעומר (הבן הבכור והיחיד שלי, בינתיים) שמע את הסיפור בהופעה התעוררה אצלו רוח הניהול המוזיקלי והוא התחיל לדחוף אותי לכתוב שירים משל עצמי. וואלה, עובדת על זה. מה שילדים יכולים לגרום לך לעשות…
השיר הראשון בהופעה (שהוא גם השיר הראשון באלבום) הוא קוצן צהוב. שיר מלא גרוב, עם באסים וקולות וגיטרות שאי אפשר לא להתאהב בו ולזמזם אותו אח”כ כל היום. תקוע לי בראש גם ברגעים אלה. הדבר הכי יפה בשיר, אולי, זה שלא היה לי מושג לפניו איזו חיה זו בכלל, הקוצן הצהוב. אז מדובר במכרסם, דומה מאוד לאוגר. גם אתם החכמתם?
לפני השיר השני שחר סיפר שהוא נולד אחרי שהסתובב במוזיאון וראה סוג של עטלף. מיד אחד הילדים בקהל צעק “נשפון פגום אוזן!”, מה שקסום בעיניי, כי זה מראה כמה שיתוף הפעולה הזה מוצלח. השיר שנשמע בהתחלה בכלל כמו My Propeller של הארקטיק מאנקיז, מדבר על עטלף ששוקל 8 גרם.
השיר הבא, “בריום” נשמע ממש כמו שיר של מוניקה סקס. בריום הוא מעופף עם תוחלת חיים של יום אחד. השיר קצר מאוד, באווירת YOLO חזקה אך אופטימית. בגדול זה שיר על מיינדפולנס. עומר שאל אותי כמה פעמים איך זה שהבריום חי רק יום אחד, וזה הביא אותנו לשיחה ממש ארוכה ועמוקה על תוחלת חיים. מבחינתי זו הייתה מתנה שלא תסולא בפז, כי כל הורה מחפש הזדמנויות לדבר על דברים כבדים בצורה קלילה עם הילדים שלו. לגמרי WIN.
גם השיר על הכחל (ציפור כחולה מהממת שאשמח לראות במקרה) לא נשמע כמו שיר ילדים, אלא שיר של ארקטיק מאנקיז, במקרה הזה Snap Out of It. יכולתי ממש להמשיך לשיר איתו “under a spell you’re hypnotized…” אז בגדול אתם יכולים להבין שיש לו בכלל סאונד של שיר אינדי-רוק מוצלח. עוד שיר שנשמע לא מכאן הוא “נוטריה“, על הנוטרייה שעשתה עלייה מדרום אמריקה. אפילו מלווה את השיר מקצב סמבה ומבטא היתולי דרום אמריקאי. כיפי ביותר.
בשלב הזה ההופעה קיבלה טוויסט דרמטי, כששחר והלהקה שרו את הבלדה למלפפון הים, גיבור טראגי בקרקעית הים שמסנן את החול. השיר לגמרי מתאים לגמר כוכב נולד, ויש מצב שאם שירי מיימון הייתה שרה אותו היא הייתה לוקחת בסיבוב את “ים של דמעות” של נינט. אבל עזבו ספקולציות. הטייק של עומר על השיק זה המיינדפאק שהיה לו מזה שיש חיה שקוראים לה מלפפון. עומר טוען שהוא בכלל לא דומה למלפפון. אני נוטה להסכים איתו, מדובר בחיה מקריפה להחריד.
השיר הבא כמעט ייצג אותנו באירוויזיון לטענתו של שחר אבן צור, אבל בסוף נבחרה נועה שחיממה אותם. בדיחה להורים. בכל אופן, לשיר קוראים “שממית חרמונית“, הוא נגמר בקטע דיסקו מדליק ולגמרי הייתי מתגאה בו אם היה מייצג אותנו באירוויזיון.
זה הזמן לציין שאת הפרויקט מלווה גם ספר (לאכזבתו של עומר בהופעה שהיינו לא מכרו אותו, מה שמזכיר לי שהבטחתי לו שאקנה לו כשהתחיל הקטע הזה) ושחר סיפר על תעודת הזהות הזואולוגית שאשתו כתבה עליו – יונק אוכל כל שנדד מניו יורק לדרום מזרח הרצליה, חברתי אך גם טריטוריאלי, איש גדול שחי בתוך רמקולים, בגשם חזק נוהג לנסוע לבד לצפון (איך אני אוהבת בדיחות סמויות להורים. ילדים פחות מתחברים לז’אנר, לראיה השאלה הנשנית “מה מצחיק??”), שייך לתת מין שנקרא רוקסטאר ונמצא בסכנת הכחדה בגלל השתייכותו לז’אנר שנקרא רוק ישראלי. חס וחלילה. טייני גיגז עומדת על המשמר.
וזה הביא את שחר לאחד החלקים האהובים עליו במופע, כי הוא הכי אוהב להיות על התופים. מסתבר שהוא דור שלישי למתופפים והוא בעצם מחקה את אבא שלו – שר ומתופף. זה נתן לי תקווה לעתיד של עומר כחובב מוזיקה איכותית, ואולי יהיה אפילו מוזיקאי בעצמו. שחר שר ותופף את השיר “גשם חזק” של מוניקה סקס וכמובן שכל ההורים הצטרפו. עומר תהה איך אני מכירה את המילים. לכי תסבירי לו את תחילת שנות האלפיים. בהזדמנות זו שחר הציג את שיקו על הגיטרה משייגעצ וטליה לוי על הבס מהזהבות ולעומר היה מאוד חשוב לדעת את השם של “האישה שמנגנת”, וזה גרם לי להתגאות בו שחשוב לו לדעת, וזה גם עשה לי קצת קוועצ’, כי זה סימן שזה מראה דיי נדיר…
בשיר “קרקל” שיתוף הקהל, שקורה לאורך כל ההופעה בצורה דיי מדהימה, עלה הילוך ושחר הציע לילד לעלות איתו על הבמה ועשה הכנה לילדים איך להצטרף לשיר. בחלק הזה הייתי בהלם מוחלט, כי עומר שיתף פעולה עם השיר, ורקד ואפילו שר, ומדובר בילד סרבן ממש בכל מה שקשור למוזיקה. מידיי פעם אנחנו שומעים אותו שוב והוא דואג להזכיר לי שהוא אוהב את השיר הזה. מדובר ביצירת מופת, לא פחות ולא יותר, שיר שלא יבייש את הדג נחש באמפי שוני.
לבסוף, כדי לחתום את החוויה הייחודית, ההרכב ניגן את השיר “אגדה חיה” ואפילו ראיתי איזו סבתא שהצטרפה לשירה, וכמו שכבר כתבתי קודם – זה רק מראה כמה הפרויקט הזה מוצלח. לשמחתנו, ההרכב תיכף משחרר אלבום נוסף ובהופעה הקרובה ישיר כמה שירים מתוכו. מה נקרא סטיי טיונד. במיוחד אם יש ילדים בסביבתכם.
עומר דירג 4.8 מתוך 5, הוריד נקודות בגלל שלא שרו את השיר על האילנית שהוא מאוד אוהב. עוד בקשה מעומר – הוא רוצה שיר על למה. מצויה. נו זו שיורקת. מצחיק אותו שזה גם שם של חיה וגם מילת שאלה. אולי קצת מתבקש מידיי, אבל ראבק, מה לא תתנו לקהל את מה שהוא מבקש?
ההופעה הקרובה: 27.5 אגדה חיה חוגגת שנה במוזיאון הטבע ע”ש שטיינהרדט – פרטים כאן
^^ אגדה חיה על אמת ^^ – יוני בלוך בתגובתו על השיר נשפון פגום אוזן ביוטיוב
לא יכולתי בלי תמונת גרופית עם שחר. זה חזק ממני. תמונה באדיבות עומר הכתב האורח של טייני גיגז. אני מחופשת לחיית מסיבות, וזה ממש לגיטימי כי ההופעה התקיימה בפורים.
