אין לי אוצר מילים מספיק גדול כדי לתאם את הקסם הזה שהוא “ליילי”, הרכב הרוק-ג’אז-גרוב של גל תורן ממרסדס בנד ונגן הקונטרבס והג’אזיסט המהולל גיא לוי. הם לא כוס התה של כל אחד, המוזיקה מורכבת ומתוחכמת, שלא לומר יומרנית. אבל מה שבטוח – הם יצרו משהו, תופעה תרבותית, שאין שנייה לה במוזיקה הישראלית.
בדרך לבארבי, זוגות-זוגות, ממש כמו תיבת נוח. הרומנטיקה בהחלט באוויר. ורק אני הלכתי לשם לבד, אני ושיברון הלב שלי. ההופעה התחילה עם יצירת המופת (אני הולכת להשתמש במונח הזה הרבה, תסלחו לי) “שם מעבר לפסנתר”. אני והיא, והעולם כולו יכול להתפוצץ. משפט כל כך קצר ופשוט, שטומן בחובו את הרגשת ההתאהבות האולטימטיבית. המשיכו עם “צפונה” שמתאר מסע גיאוגרפי מדומיין, שעובר בערים שכף רגלו של ישראלי לא תדרוך בהן לעולם, אלא אם כן אותו ישראלי הוא סוכן מוסד, והמסע נמשך ולא עוצר, כמטאפורה לנחישות. אין דבר העומד בפני הרצון. ליילי הפכו את הקלישאה הזו לשיר, וגורם לי להאמין להם.
המשיכו עם “נקי ומלוכלך” שמדבר על מישהו שאוהב מישהי, ולכן הוא איתה, כשהוא נקי וכשהוא מלוכלך. ורק אני תהיתי – אני מסוגלת לדמיין את גל תורן נקי רק בתור תינוק אחרי אמבטיה.
השיר הבא היה המאסטרפיס (שלא תגידו שאני לא מגוונת) “רק שתיקח אותי איתה” יצירת ג’אז אמיתית וכואבת, על גבר והשדים שלו והאישה שלידו שאוכלת את כל הח… גרם לי לחשוב על ההוא שהודה בפניי שהוא מפחד מכמה שזה טוב, ומרוב שפחד – נעלם, וההוא שלא היה מוכן להודות בפני עצמו שהוא רדוף שדים. אני עדיין מחכה לזה שיודה שהוא מפחד וישאר בכל זאת.
לסיכום – גל תורן, כהרגלו, ליצן הכיתה, מתבל את המעברים בכוסאוחתוק ושטויות, ומולו גיא לוי המבוגר האחראי, מנצח על הנגנים ומתכנן את הערב ומה ינגנו. איזון מושלם, כמו המוזיקה שלהם. בהופעה הקודמת שהייתי שלהם, אי שם בתמימות של 2019, הם כבר ניגנו שירים מהאלבום החדש. הפעם לא רק שניגנו כמה שירים, מעולים יש לציין, מהאלבום החדש – גם הכריזו ששלחו אותו לשלב הסופי והוא תיכף יוצא. אני לא יכולה לחכות.
One thought on “תופעת טבע: ליילי בבארבי”
Comments are closed.